אם עברתם מספר עשורים של עשייה וניהול בחברות וארגונים מובילים בארץ ובעולם וכעת אתם חולמים על עבודה בשעות נוחות יותר ייתכן והצטרפות לצוות הדירקטוריון של ארגוני מפתח היא אבן הדרך הבאה בקריירה שלכם. לאחר קורס דירקטורים קצר תוכלו להכיר את הדרך בה מנווטים הקפטנים ה”עומדים מאחורי ההגאים” של הארגון והופכים אותו להצלחה משגשגת. בניגוד למנכ”ל החברה העוסק בפתרון הבעיות ועמידה באתגרי הארגון צוות הדירקטוריון קובע ממבט על את התנהלות החברה או הארגון. במאמר זה נעמוד על הדרישה הגוברת בשוק לחברי דירקטוריון ובאילו ארגונים ניתן למצוא את עצמכם.
חברי דירקטוריון לסקטור הציבורי
אחד מסוגי החברות שבהן יש דרישה גבוהה לחברי דירקטוריון היא חברה ציבורית. חברות אלה נדרשות לעמוד ברגולציות מחמירות ביניהן גם הדרישה לדירקטוריון המורכב מארבעה אנשים לפחות. שלושה מחברי הדירקטוריון צריכים לשמש כחברי וועדת הביקורת ואדם נוסף כיו”ר הדירקטוריון. בין קבוצת הדירקטורים חלק צריכים להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית. שאר חברי הדירקטוריון, לעומת זאת, יכולים להיות אינדיבידואלים בעלי ניסיון בתחומים אחרים. בנוסף, כאשר חברה ציבורית ממנה את חברי הדירקטוריון שני חברים חייבים להיות חיצוניים לחברה עצמה.
בתחום זה קיימת גם אפליה מגדרית מתקנת. אם ביום בו נבחרו חברי הדירקטוריון החיצוני כל חברי הדירקטוריון הקיימים הם בני מין אחד (בדרך כלל יהיו אלה גברים) ימונה דירקטור חיצוני בן המין השני. לכן, כיום יש דרישה גבוהה גם לדירקטוריות ממין נקבה על מנת לעמוד בחקיקה הרלוונטית בתחום.
חברי דירקטוריון לסקטור הפרטי
בסקטור הפרטי, לעומת החברות הציבוריות, בחירת חברי הדירקטוריון נעשית בצורה חופשית יותר. חברות המעוניינות להוסיף חברי דירקטוריון חדשים יפנו בדרך כלל לצוות הקיים ויערכו הצבעה בדבר התאמתו של הדירקטור. בחברות אלה קל יותר להתקבל לאחר קורס דירקטורים, ניסיון בחברות בסקטור דומה וקשרים עסקיים מפותחים.
דירקטוריון בחברות ממשלתיות
חברות ממשלתיות אף הן ממנות דירקטורים בתהליך המאוזן על ידי רגולציה קבועה בחוק. מספר הדירקטורים המשמשים כעובדי מדינה אינו יכול לעלות על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון. בנוסף, לאחרונה פורסם כי החברות הממשלתיות נאלצות לא אחת לעמוד באתגר מיוחד של איתור מועמדים מתאימים מבין עובדי המדינה הבכירים משום שעשוי להיות ניגוד עניינים בין תפקידם בשירות המדינה לבין תפקידם בחברה הממשלתית. לכן קיימת דרישה גבוהה יותר לדירקטורים המגיעים מהסקטור האזרחי.
חברי דירקטוריון צעירים בארגונים מובילים
סוג נוסף של מנהיגים המובילים את הקהילה העסקית כיום הוא כוכבים עולים צעירים יחסית בארגונים. בדרך כלל יהיו אלה צעירים שהגיעו במהירות לעמדות מפתח, בעלי תארים מתאימים במנהל עסקים, פיננסים או תואר מקביל וניסיון של שלוש עד שבע שנים לפחות בתפקידים בכירים בארגון. אינדיבידואלים אלה נחוצים במגוון רחב של ארגונים – החל מהסקטור העסקי המעוניין בראיית עולם צעירה אותה מייצגים חברי דירקטוריון בכירים בשנות הקריירה הראשונות, ארגונים חברתיים המחפשים מנהיגים בעלי חזון ויחסי אנוש טובים ואנשים בעלי מוטיבציה לחולל שינויים בכל ארגון בו ייקחו חלק.
כאשר מדובר בבעלי דרג ניהולי בכיר שעלו בסולם הארגוני במהירות רבה בחייהם, הדירקטוריון לא ישמש כעבודה יחידה. במקרים רבים נושאי משרות אלה ישלבו את העבודה בדירקטוריון הגוזלת רק שעות מספר בשבוע עם משרות מובילות בארגונים אחרים.
חברי דירקטוריון במגזר השלישי והרביעי
ארגונים נוספים בהם חברי דירקטוריון יכולים להוביל הם ארגוני המגזר השלישי והרביעי. המגזר השלישי הוא הארגונים ללא מטרת רווח, העמותות והאגודות השיתופיות. ארגונים אלה פועלים בארץ ומסייעים למטרות חברתיות ממשלתיות מבלי להיות תלויים או כפופים באופן ישיר לממשלה כלשהי. המגזר הרביעי משלב עם זאת פעילות דומה אך עם אלמנט של רווחיות. לדוגמה, ארגונים המעסיקים בעלי מוגבלויות על מנת שיוכלו להשתלב בחברה – עבודתם בשכר ומובילה לרווחים אך חלק מהפעילות היא פילנטרופית.
