אחד הדברים היפים בסיפורי ילדים הוא, שתמיד אנחנו יכולים לראות כיצד דברים שעל פניו הם פחות נעימים או פחות חיוביים, הופכים בסיפורי ילדים למשהו מיוחד, יוצא דופן, אפילו חיובי.
אחת הדוגמאות לכך היא הכינה נחמה. הספר של מאיר שלו שיצא בשנת 1990 מגולל את הסיפור של הכינה אשר נמצאת על השיער של ילד, ושם היא עוברת הרפתקאות שונות. מן הסתם, הספר, שעליו גדלו ילדים רבים מאז ועד היום, יצר אצל לא מעט מהם תחושה חיובית כלפי כינים, תחושה שונה ממה שההורים שלהם חווים כלפי אותם כינים.
עם כל הכבוד למאיר שלו ולספר שלו, סביר להניח שלא כל ההורים יסכימו עם התחושה החיובית שעליהם לחוש כלפי הכינים, להיפך, הם יחפשו דרכים כיצד להתמודד איתם. כאן עולה השאלה, מה עלינו לעשות כשהכינה נחמה מגיעה לביקור בראש של הילד שלנו.
די ברור להורים ואפילו ילדים רבים מבינים את זה בשלבים מסוימים (כשהם גדלים), שאותה כינה לא יכולה להישאר על השיער אלא יש להוריד אותה משם בצורות שונות, אותה ואת חברותיה וכן את הביצים שהוטלו על השיער. אם אנחנו לא נעשה את זה, אז לא רק שהילד יסבול מכך, אלא שהוא יעביר את זה הלאה, לילדים אחרים, בני משפחה ועוד. צריך להדגיש בהקשר זה, שבגני ילדים רבים, בתי ספר ומקומות אחרים, יש לא פעם דרישות סף מההורים לא להביא את הילדים אם הם לא קיבלו טיפול טבעי לכינים.
כיצד עושים את זה נכון? היום ההורים יכולים להשתמש בתכשירים שונים בשביל לטפל בבעיה, תכשירים שמאפשרים לשטוף את השיער ולנקות אותו מכינים, יחד עם זאת הם צריכים להשתמש במסרקים מתאימים לכך וחשוב לא פחות להקפיד שהילד לא יידבק מילדים אחרים ושהכינים לא יחזרו אל שיערו.
צריך לומר, במקרים קיצוניים בהנחה והשיער של הילד הוא ארוך, אז אפשר גם להקפיד על תספורת, אך זה רק בתנאי השיער הוא באמת ארוך ושזה אכן יכול להשפיע לחיוב על הדברת הכינים בצורה אפקטיבית למשך זמן.
לעוד מידע, בקרו באתר של Dovratya