הכלל בספורט תחרותי, כמו בספורט חובבני, כמו בחיים בכלל, אם אנחנו רוצים לדעת איך לנצח, אנחנו חייבים לדעת גם איך להפסיד בכבוד (דבר שניתן ללמוד ולפתח בתוכנית basketball coaching למשל). אנחנו חייבים לדעת לקבל את העובדה שיש מי שניצח אותנו והוא עשה את זה בצורה הגונה, מכובדת, ועלינו לקבל את הניצחון שלו. היכולת לדעת לקבל הפסד בכבוד, תשפר אותנו ותאפשר לנו לנצח בעתיד.
הרבה פעמים, כאשר אנחנו עוסקים בשאלה, למה הפסדנו ולמה אחרים ניצחו, אנחנו נוטים לזלזל בצד השני ואנחנו מתקשים לקבל את העובדה שהם ניצחו, אנחנו מייחסים את זה יותר לנקודה שאנחנו הפסדנו. אומנם יש מקרים בהם הניצחון נובע מטעויות של הצד השני, מצב אותו פרשני ספורט נוהגים לתאר “יותר ממה שקבוצה א’ ניצחה, קבוצה ב’ הפסידה”, אך בסופו של דבר, זה המצב. יש מי שניצח, בין אם הוא היה טוב יותר, נחוש יותר, מפתיע יותר, או מכל סיבה אחרת. אם אנחנו נדע לקבל את הניצחון שלו ולא לזלזל בו, הרי שאנחנו נלמד להבין מדוע הפסדנו ונדע להתמודד עם ההפסד שלנו טוב יותר.
מעבר לכך, יש גם נקודה של הוגנות והמשכיות. שני הצדדים עלו למגרש, בכל מצב צד אחד היה חייב לנצח והשני להפסיד (אלא אם כן מדובר על מקצועות שיש בהם תוצאת תיקו), היום אנחנו בצד של המפסידים, מחר אנחנו נהיה בצד של המנצחים.
נקודה נוספת שאנחנו צריכים לזכור היא ההמשכיות. בשביל שנוכל לבצע תחרויות ספורט לאורך זמן, אנחנו צריכים לקבל את ההפסד שלנו כמו כל שחקן קבוצתי, אחרת אף אחד לא ירצה לשחק נגדנו, ולא משנה באיזו תחרות מדובר. זה מצב מוכר אצל ילדים שמתקשים לקבל את ההפסד ונוהגים לריב ולהתעצבן אחרי כל משחק. הרבה פעמים, ילדים מסרבים לשחק איתם יותר בגלל זה.
כיצד מתמודדים עם זה? ראשית, לומדים שהחיים הם הרבה מעבר לניצחון והפסד במשחק כזה או אחר, שנית, לומדים שהחיים הם גלגל ענק, פעם אנחנו למעלה ופעם אנחנו למטה. אם נעבוד קשה ונתאמן בצורה נכונה, אנחנו נהיה יותר למעלה מאשר למטה, ולא נצטרך להתמודד עם הפסדים.
